גירעון קלורי בתזונה קטוגנית
או – מה זה החרטא הזה….
המאמר על חוסר הרלוונטיות של גירעון קלורי בתזונה דלת פחמימות מתמקד בהיסטוריה של שיטת ספירת הקלוריות, ביסודות המדעיים שמאחוריה, ובביקורת כלפי התאמתה לגוף האנושי. נסתמך על גישתו של ד"ר רוברט Cywes ועל ראיות מהתחום המטבולי.
מבוא: מהו גירעון קלורי ולמה הוא הפך לכל כך פופולרי?
הרעיון של "גירעון קלורי" נולד מההבנה שכדי לרדת במשקל, עלינו לצרוך פחות קלוריות ממה שאנו שורפים. רעיון זה התבסס על עקרונות מדע התרמודינמיקה, שקבע שהכנסת אנרגיה ויציאתה חייבים להיות מאוזנים. אך האם המדע הפשוט הזה באמת מתאים למורכבות הביולוגית של גוף האדם? נבחן את השורשים של גישת הגירעון הקלורי ונשאל האם היא רלוונטית לתזונה דלת פחמימות.
ההיסטוריה: איך נולדה שיטת ספירת הקלוריות?
במאה ה-19, מדידת הקלוריות התפתחה כדי לאמוד את כמות האנרגיה במזון. קלוריה, שנמדדה לראשונה כמידת חום, הפכה לכלי המוכר ביותר לניהול תזונה, מתוך מחשבה שכמויות נמוכות של קלוריות יובילו להפחתת משקל. הפשטות הזו הפכה לכלי תקשורתי קל לתפוצה, כאשר יותר ויותר אנשים האמינו שעליהם לעקוב אחרי כמות הקלוריות שהם צורכים ושורפים, ובכך לשמור על משקל גוף תקין.
עם זאת, הביולוגיה של גוף האדם מורכבת הרבה יותר ממה שמציעה הנוסחה הזו, מה שמוביל למסקנה שלמעשה שיטת הקלוריות נכפתה על הציבור מתוך תחושה של חוסר שליטה בצריכת פחמימות ההולכת וגוברת, ולא מתוך היגיון ביולוגי.
הקשר האבולוציוני: טבעו של האדם והשרדות המין
האבולוציה עיצבה את היצורים החיים לשרוד ולהתרבות, כשהמנגנונים ההורמונליים והפיזיולוגיים שלנו נבנו כדי למקסם את השגת האנרגיה ואת ניצולה בצורה היעילה ביותר. במשך מיליוני שנים, בני האדם לא עקבו אחרי קלוריות ולא ניהלו "גירעונות קלוריים". במצבים של מחסור במזון, הגוף האנושי הסתגל לשרוף את מאגרי השומן כדי לשרוד, ולא הסתמך על חישוב מדויק של "אנרגיה נכנסת ואנרגיה יוצאת."
אף מין חי בטבע לא מרעיב את עצמו מרצון. בחירה לצמצם צריכת אנרגיה במטרה לרדת במשקל מנוגדת לאינסטינקטים ההישרדותיים הבסיסיים ביותר. תחושת הרעב היא מנגנון הישרדותי שנועד להבטיח שהגוף יקבל את האנרגיה הדרושה לו להישרדותו ולא לאפשר רעב מתמשך. בעוד שהאדם פיתח במהלך האבולוציה את היכולת לאגור שומן לזמני מחסור, אין מערכת ביולוגית המותאמת לרעב מתמשך מרצון.
תזונה דלת פחמימות: התאמה לאבולוציה של האדם
בתזונה דלת פחמימות, הגוף שואף להגיע לאיזון מטבולי טבעי המאפשר שריפת שומן כאנרגיה עיקרית, תהליך המתואם לאורח חיים אבולוציוני המבוסס על מקורות שומן וחלבון ולא על צריכה גבוהה של פחמימות. בכך, האדם יכול לפעול בהתאם לתכנון האבולוציוני של גופו ולמנגנוני השובע שלו, בלי להיגרר למחסור מבוקר שאינו נחוץ.
מסקנה: הגירעון הקלורי כגישה מנוגדת לאבולוציה
השאיפה המודרנית ליצור גירעון קלורי מלאכותי מנוגדת למטרות האבולוציוניות שלנו. במקום לפעול בניגוד לאינסטינקטים שלנו על ידי הפחתת קלוריות, עלינו לפעול בהתאם לתזונה דלת פחמימות, המאפשרת לגוף להתאים את רמות האנרגיה באופן טבעי ולשמור על מצב מטבולי מאוזן שתומך בשובע ובהישרדות לאורך זמן.
ביולוגיה מול מדע: למה ספירת קלוריות לא עובדת?
גוף האדם אינו מעבד סגור שבו כמות הקלוריות שנכנסת היא אותה כמות שנשרפת. מערכות הגוף שלנו מורכבות, מנוהלות על ידי הורמונים ומושפעות מהתזונה שלנו, גילנו, מסת השריר שלנו ומצבנו המטבולי. גישה זו נוגדת את הרעיון שגירעון קלורי הוא הדרך לירידה במשקל, מכיוון שהיא לא לוקחת בחשבון את השפעתם של רכיבי מזון על ההורמונים בגוף.
בפרט, גישת ספירת הקלוריות מתעלמת מכך שהגוף מגיב אחרת לחלבונים, שומנים ופחמימות. בעוד פחמימות מתעכלות מהר ומספקות אנרגיה מהירה אך קצרה, חלבונים ושומנים דורשים תהליכי עיכול ארוכים ומניבים שובע לאורך זמן. בנוסף, ההשפעה ההורמונלית של צריכת חלבונים ושומנים בתזונה דלת פחמימות תומכת בשמירה על תחושת שובע לאורך זמן.
תפקידה של תזונה דלת פחמימות בשיפור מאזן האנרגיה
בתזונה דלת פחמימות, הגוף עובר ממצב של שריפת פחמימות למצב של שריפת שומנים כמקור אנרגיה עיקרי. בגישה זו, אין צורך בגירעון קלורי כדי לשמור על איזון אנרגטי או לרדת במשקל, שכן הגוף לומד להשתמש במקורות אנרגיה יציבים יותר כמו שומן. בנוסף, תזונה זו מפחיתה את התלות באינסולין, ההורמון שאחראי לאגירת שומן, ומעודדת את הגוף להפעיל את מאגרי השומן בגוף.
שיטות מדידה ומדידת הצלחה בתזונה דלת פחמימות
חישוב קלורי הופך לרלוונטי פחות כאשר מסתמכים על תזונה דלת פחמימות המובילה לאיזון הורמונלי טבעי. ההצלחה נמדדת לא על פי גירעון קלורי, אלא על פי יכולת הגוף להישאר במצב של שריפת שומן באופן קבוע ותחושת השובע והבריאות הנלווים לכך.
מסקנה: חוסר הרלוונטיות של גירעון קלורי
בסיכומו של דבר, גישת הגירעון הקלורי, שהתפתחה כתוצאה משימוש בנוסחאות תרמודינמיות במערכת הביולוגית, אינה מתאימה לתזונה דלת פחמימות ואף אינה רלוונטית באיזון משקל בטווח הארוך. הגוף האנושי הוא מערכת מורכבת, המנוהלת הורמונלית ולא באופן פשוט של הכנסת-יציאת קלוריות. תזונה דלת פחמימות מאפשרת שמירה על איזון מטבולי באמצעות שימוש נכון ברכיבי המזון, ולא באמצעות הגבלת הקלוריות.