"אני רוצה לשמר אורח חיים", "אני רוצה להצליח להתמיד בשינוי"
"אני רוצה הפעם, אולי סוף סוף, להתמיד…"
"אני בוגר של כל תוכנית דיאטה אפשרית וזה אף פעם לא נשמר"
"אני אקורדיון"

עם המשפטים האלה נפתחת כל שיחת ייעוץ, כל משאלת לב של מי שעומד מולי.
מטרה אצל כולנו והיא הפותחת את מסלולי הליווי
למה אנחנו לא מצליחים להתמיד בדיאטות? ובפרט בדיאטה קטוגנית?
אז יש חדשות טובות ויש חדשות רעות
נתחיל ברעות לפי מיטב המסורת הפולנית:

החדשות הרעות הן:

בשביל שנוכל לעשות זאת, להצליח בשינוי, עלינו לייצר סוג של ניתוק
את הניתוק הזה רק 5%-10% ללא התחייבות, ממי שעושה שינוי – מצליחים לעשות.

הניתוק הזה לפעמים גובל ממש בפרידה ואבל – ממה שאנחנו מוותרים עליו – קרי מאבדים אל מול הבחירה במה שמיטיב איתנו
אנחנו חיים בעולם של שפע מניפולטיבי, תרבות כלכלית ובליל של דעות ומוסכמויות.
נעים בין מיליוני פיסות מידע מבלבלות
'אומרים' לנו על כל דבר שהוא "בריא", ממציאים לנו שמות שונים שפורטים לנו על ההיגיון והרגש
מועשר ב.. נטול… סיבים בריאים.. דל.. ללא…

הכצעקתה?
אחד היתרונות של התזונה הקטוגנית ודלת הפחמימה, כזו שמבוססת על אוכל אמיתי, הוא שינוי החשיבה, שינוי תפישה, למידה מחודשת של התקיימות לא רק היות במצב הנתון שאליו נולדנו.

החדשות הטובות הן:

שלגמרי אפשר להצליח וזה באמת עובד.

רק אם באמת נצליח לדבוק בבחירות שלנו ממקום של השלמה, של שלמות
לנתק עצמנו מ'המטריקס המערבי' מהזמן והמקום והתרבות שבה אנחנו חיים,
ליצור כמו בועת שלמות מסביבנו ששום רעש חיצוני לא יכול לה, סביר ונצליח!
במסגרת החדשות הרעות אפשר לומר ש – 5%-10% באמת מצליחים לעשות זאת
לנוע בחופשיות בעולם שמייצר עבורנו רעשים ותלות בהרגלים שלא אנחנו קבעו
שאף מזיקים לנו
החדשות הטובות הן
שככל שנבין, אבל באמת נרכוש ידע
בראש פתוח ורעב לידע נקי
ככל שנקשיב, אבל באמת נייצר הקשבה ודיוק עם הגוף שלנו
הוא ידבר ואנחנו נשמע – יהיה קל יותר להתמיד
בשביל זה צריך לדייק את השינוי
להתאים אותו לשפת הגוף שלנו
לשמוע אותו בתדר שרק אנחנו יכולים
?ריאלי
לגמרי.
חזרנו חזרה למילה דיוק.
הסינכרון בין ההבנה, הידע שלנו לפרקטיקה והמקום שבו אנחנו מגדירים את עצמנו בחלל שבו אנחנו נעים – יבטיח את ההצלחה שלנו.

רוצים לדעת איך מגיעים לנקודה הזו?
אני פה בשבילכם
לשיחת התייעצות או לתמיכה בהסתגלות ולמידה מעמיקה אל תוך העולם המטבולי ואורח החיים שלנו