תעצרי!
זה מה שאמר לי הגוף שלי לפני יומיים. וחליתי.
לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שזה קרה..
שואלים אותי איזו אסכולת תזונה בחרתי לעצמי, אני חיה אורח חיים פליאו קיטוגני
ויצא שבשנים האחרונות כמעט ולא חליתי ויותר מזה גם השתלטתי על מחלה אוטואימונית שיש לי בשם אורטיקריה.
פליאו קיטוגני? משמע דל פחמימה, עתיר שומן, בלי אוכל מעובד, ללא גלוטן, סוכרים ושאר מיני מתיקה… הרבה ירוקים, הרבה מזונות עשירים בחלבון ובשומן טוב ומעט פחמימות, טובות.
אוכל אמיתי.
לאחרונה חטאתי
ישנתי פחות
אכלתי פחות טוב
הייתי שלווה, פחות
היום יום התחיל לנהל אותי במקום שאני אנהל אותו.
ואז שמעתי אותו, את הגוף שלי צועק..
תעצרי!
כי זו בדיוק המהות של מחלה, לספר לנו משהו
משהו על חוסר איזון וחוסר בכלל, משהו על איבוד שליטה.
ולא, לא מאמינה בכל חיסוני השפעת והכל מיני…
מאמינה בגוף
במערכת החיסון שלנו.
מאמינה שאנחנו לא חולים כי קר, או כי יצאנו החוצה עם שיער רטוב
ואפילו אם עמדנו במעלית דחוסה עם שני ילדים משתעלים…
אנחנו חולים כי מערכת החיסון שלנו לא חזקה מספיק להיאבק מול משהו – שברגע מסוים גבר עליה.
מה עושים?
קודם כל עוצרים.
עוצרים להבין איך ואיפה יצאנו מאיזון.
ואיך מטפלים?
אספר מה אני עושה. כל אחד מכם יידע לקחת למקומות שלו.
הצטננתי, האף נוזל וקצת חולשה. לא כואב לי דבר ולא משתעלת. אבל זוכרת מהעבר שבשניה יכולה לפתח סינוסיטיס… אז…
כל בוקר חזרתי לשתות ציר עצמות על בטן ריקה
כמעט ולא אוכלת וכשכן, אז מרק עשיר בבשר
שותה מלאאא מים חמים עם לימון וג'ינג'ר
מעשירה ב- פרוביוטיקה 75 מליארד חיידקים
ועצרתי.
לנוח. לישון. לקרוא מעט. לנשום