טוב אקיצר.
התעוררתי כועסת ומזמן לא צעקתי פה קצת. אז קדימה
בא לי לצעוק המלך הוא עירום – אז וואקשה. צועקת המלך הוא עירום.
כל הטיפול בסוכרת הוא ברמת טרגדיה!!!!
אסביר.
סוכרת הפכה להיות מחלת גלוקוז. אנשים מסתובבים ומודדים סוכר כל היום. מטפלים ודיאטנים – הפיד שלהם מפוצץ בעיקר בקינוחים 'דלי פחמימה' ברמת מה שנקרא…
"איפה האוכל!!!!!"
מעניקים לגיטימציה לכל תשלובת מרכיבים הזויה העיקר שיהיה כתוב עליה ללא סוכר או דל פחמימה!!!
"איפה האוכל???????"
סוכרת טייפ 2 היא תסמין של רמות אינסולין!!! לא זה שאתם לוקחים בשביל למחוק בטיפקס את רמות הסוכר אלא רמות האינסולין בגוף!!!
אנשים יכולים להסתובב 20 שנים עם תנגודת אינסולין ולא לדעת שמשהו לא בסדר עד שהרופא שלהם מספר להם שה'סוכר' שלהם גבוה.
יעני גם הממסד שותף לטרגדיה!
בשלב הזה האדם לרוב כבר בעומק המחלה!!
נתון נוסף הוא ה- כת שנוצרה סביב ה- מסכנות של 'חולי הסוכרת'
במקום להתסתכל על המצב כקריאת השכמה ומתנה נהדרת לשינוי באורח החיים אנשים רק נלחמים על הצורך לצרוך תחליפים 'דלי פחמימה' ולא לשנות פיפס בחייהם לרבות לתדלק בצורה מאסיבית תרופות – כאילו הכל טוב
עכשיו תנסו (וניסיתי) לספר לסוכרתי (לרובם) שהמצב הפיך והוא קיבל את מתנת השיח עם הגוף שלו מתנה – הוא הופך עליכם שולחן רק אל תיגע במאפין שקדים שלו!!! או בקצפת סווטינגו
האם נתקלתם פעם במישהו שהחלים מסוכרת בעזרת 'תרופות' לסוכרת???
אתם מבינים שהמצב הפיך לחלוטין וזהו תסמין מטבולי שבעזרת שינוי באורח החיים התזונתי ובכלל – יחזיר אתכם למצב מטבולי תקין ולמדדים נכונים???
אשאל אם כך, אז למה ככה???
למה הדיאטנים, המלווים, היועצים, הרופאים לא מספרים לכם את זה???
למה כל הפיד שלהם מפוצץ בקינוחים שכאילו ויתאימו לכם במקום לקרוא לאורח חיים דל פחמימה מבוסס אוכל אמיתי???
למה?
התשובה שעולה בראשי היא: "בשורה קשה מדי להמונים"
שבתרגום חסר פילטרים שלי הוא: זילזול באינטילגנציה שלכם ועידוד האכילה הרגשית ותחושת הקורבנות שלכם אם ממקום מסחרי או ממקום מתנחמד!!
מה יותר נחמד מדאטנית קלינית שכל היום מספרת לכם על קינוחים דלי פחמימה בתחפושת לגיטימית??? זה נורא חמוד.
אני רוצה לצטט יפה יפה פסקה מתוך הספר של פרופ' בן ביקמן (שסיפר שהיה קורא לספר תנגודת אינסולין אבל אז אף אחד לא היה קונה – אז הוא קרא לו 'איך לא לחלות':
…."האינסולין מוזכר כמעט תמיד רק בהקשר של גלוקוז, וזה לא הוגן במיוחד, לאור מאות (או אלפי) הדברים שהוא עושה בגוף. למרות זאת, נכון יהיה לקבוע כי בגוף בריא, אם רמת הגלוקוז בדם תקינה, גם רמת האינסולין תקינה. אך במצב של עמידות לאינסולין, רמות האינסולין גבוהות יותר ממה שהיינו מצפים יחסית לרמות הגלוקוז. בכל הנוגע לעמידות אינסולין וסוכרת, אנחנו מתייחסים לגלוקוז כאל שחקן מפתח, אבל הוא בעצם שחקן משני בלבד…."
…." מכיוון שלרופאים בעבר לא היתה גישה לטכנולוגיה מודרנית ולבדיקות מתקדמות, אין זה פלא שהם התמקדו במה שהם יכולים לראות. אבל למה שנמשיך להתמקד בגלוקוז גם בעידן המודרני? ()
ובכן, מבחינה מדעית הגלוקוז קל יותר למדידה מאשר האינסולין. כדי למדוד את רמת הגלוקוז בדם, אנחנו צריכים רק אנזים פשוט על מקל או גלוקומטר בסיסי, והטכנולוגיה הזו קיימת כבר קרוב למאה שנים. את האינסולין לעומת זאת, הרבה יותר קשה למדוד בגלל המבנה והמאפיינים המולקולרים שלו…."
…" כיום התהליך פשוט יותר, אבל הוא עדיין לא קל ולא זול."
איך לא לחלות? מהי המגפה הסמויה מאחורי רוב המחלות הכרוניות וכיצד למנוע ולטפל בה? : ד"ר בנג'מין ביקמן (PhD) הקדמה: ד"ר מריאלה גלאנט (MD) בהוצאת; פוקוס
עכשיו, אותו הכנ"ל יש לי צעקה גם לעולם הצליאק…אבל זה כבר לפוסט אחר וגם ככה הם נפגשים בסוף (רוב בעלי הצליאק, מאותן הסיבות שציינתי מתמקדים בצריכת תחליפים מבוססי עמילנים וחומרים מעובדים וימצאו את עצמם סוכרתיים…)
זהו. הולכת להכין קפה.
Like
Comment
Send